ההימור המסוכן ביותר הוא לא לעשות כלום: כל הסיבות שבגללן אתם חייבים להשקיע בשוק ההון (מבט מ"המעבדה")

בעולם אידיאלי, היינו יכולים לעבוד קשה, לחסוך קצת כסף בכל חודש, להפקיד אותו בבנק, ולדעת שבבוא היום, כוחנו יפחת והרצון לנוח יגבר, הכסף הזה ימתין לנו ויספיק לכל צרכינו. זוהי תמונה פסטורלית, אחראית, ובעיקר – בטוחה. הבעיה היחידה היא שזוהי אשליה מסוכנת.

במציאות הכלכלית של המאה ה-21, הדרך ה"בטוחה" הזו היא מתכון ודאי לאובדן הון. זהו הימור שבו אתם מובטחים להפסיד. הכסף ששוכב בבנק אינו נח בשלום; הוא נשחק, נשחק ונשחק על ידי אויב שקט ובלתי נראה ששמו אינפלציה.

רבים חוששים משוק ההון. הם רואים בו קזינו, מקום מסוכן שבו אפשר להפסיד את כל החסכונות. במעבדה של צביקה ברגמן, אנו מבינים את החשש הזה, אך אנו גם מבינים את האמת העמוקה יותר: ההימור הגדול והמסוכן ביותר שאדם יכול לקחת על עתידו הפיננסי הוא לא להשקיע כלל.

מאמר זה אינו רשימת יתרונות נחמדים. הוא קריאת השכמה. הוא כתב הגנה מנומק ומפורט על הסיבה שבגללה השתתפות במנוע הצמיחה הגדול ביותר שהאנושות יצרה – שוק ההון – אינה עוד פריבילגיה של עשירים, אלא הכרח קיומי עבור כל מי ששואף לחופש, ביטחון ועצמאות כלכלית.

חלק 1: האויב השקט – המחיר הכבד של אי-השקעה

לפני שנדבר על התגמולים, בואו נבין את הסיכונים של המצב הקיים. רוב האנשים לא מבינים שהכסף שלהם נמצא בסיכון מתמיד, גם כשהוא "בטוח" בבנק.

אינפלציה: המיסוי השקט שמרוקן לכם את הכיס

אינפלציה היא העלייה הכללית במחירים לאורך זמן. במילים פשוטות, 100 השקלים שהיו לכם אתמול יכולים לקנות היום פחות ממה שיכלו לקנות אתמול, ויקנו עוד פחות מחר. זהו מס סמוי שהממשלות לא צריכות לחוקק. הוא פשוט קורה.

חשבו על זה כך: אם האינפלציה השנתית הממוצעת היא 3%, סכום של 100,000 ש"ח ששמרתם מתחת לבלטות יאבד כמעט מחצית מכוח הקנייה שלו תוך כ-24 שנים. כלומר, מבלי שעשיתם דבר, "הפסדתם" 50,000 ש"ח. הכסף שלכם הוא כמו קוביית קרח ביום חם. אם לא תעשו איתה משהו, היא פשוט תימס ותיעלם.

החשבון בבנק, שמציע ריבית אפסית, אינו מגן עליכם. הוא רק מאט את קצב ההמסה במעט. המסקנה בלתי נמנעת: הכסף שלכם כבר נמצא בסיכון – הסיכון הוודאי של שחיקה אינפלציונית. השאלה אינה האם לקחת סיכון, אלא איזה סיכון אתם מעדיפים: הסיכון הוודאי של הפסד איטי, או הסיכון המחושב של צמיחה תנודתית?

עבודה קשה אינה מספיקה: תקרת הזכוכית של ההכנסה הפעילה

רובנו חיים על פי המודל של "הכנסה פעילה": אנחנו מחליפים את הזמן והכישרון שלנו תמורת כסף (משכורת). זוהי נקודת התחלה מצוינת, אך יש לה מגבלה בסיסית ובלתי ניתנת לשינוי: הזמן שלנו סופי. יש רק 24 שעות ביממה, ואנחנו יכולים לעבוד רק חלק מהן. יש גבול לכמות הכסף שאנו יכולים להרוויח באמצעות עבודה בלבד.

כדי לבנות עושר אמיתי, כדי להגיע לחופש כלכלי, אנחנו חייבים לפרוץ את תקרת הזכוכית הזו. הדרך היחידה לעשות זאת היא לגרום לכך שגם הכסף שלנו יתחיל לעבוד בשבילנו. אנחנו צריכים צבא קטן של "עובדים" פיננסיים שעובדים 24/7, גם כשאנחנו ישנים, חולים או בחופשה. שוק ההון הוא מנגנון הגיוס היעיל והנגיש ביותר לצבא הזה. לא להשקיע פירושו לוותר על כוח העבודה הזה ולהישאר תלויים לחלוטין במאמץ הפיזי והמנטלי שלנו, עד יומנו האחרון.

חלק 2: מנוע הצמיחה האנושי – הסיבות שבגללן אתם רוצים להיות בפנים

אחרי שהבנו את הסכנות שבהישארות בחוץ, בואו נדבר על הכוח העצום שמחכה למי שבוחר להיכנס.

סיבה מס' 1: להפוך לבעלים של העסקים הטובים בעולם

זוהי התפיסה המרכזית ב"מעבדה". שותפים לדעה הזאת גם החברות שלנו מאתר באנקו. כשאתם קונים מניה של אפל, אתם לא קונים סמל עם ארבע אותיות (AAPL) שמהבהב על המסך. אתם רוכשים בעלות זעירה על אחת החברות החדשניות והרווחיות ביותר שידעה האנושות. אתם הופכים לשותפים של טים קוק. אתם זכאים לחלק שלכם מהרווחים של כל אייפון שנמכר בעולם. כשאתם קונים מניה של שטראוס, אתם הופכים לבעלים של חלק ממפעל השוקולד, הגבינות והקפה.

השקעה במניות היא האקט הדמוקרטי ביותר של הקפיטליזם. היא מאפשרת לאדם הפשוט, בסכומים קטנים, להפוך לשותף בעסקים גלובליים, ולהעמיד לרשותו את הגאונות הניהולית, היעילות התפעולית והחדשנות של אלפי עובדים מוכשרים ברחבי העולם.

סיבה מס' 2: לרכוב על הגל הבלתי ניתן לעצירה של הקדמה האנושית

אם תסתכלו על גרף של שוק המניות לאורך 100 השנים האחרונות, תראו תמונה מדהימה. תראו מלחמות עולם, משברים כלכליים, מגפות, התפוצצות בועות ונפילות דרמטיות. אבל מעל כל הרעש הזה, תראו קו מגמה אחד, ברור ועיקש: למעלה.

מדוע? כי שוק ההון הוא בבואה של הכלכלה, והכלכלה היא בבואה של הקדמה האנושית. כל עוד בני האדם ימשיכו להמציא, לפתור בעיות, לייעל תהליכים ולשאוף לחיים טובים יותר, הכלכלה תצמח, וחברות ייצרו יותר ערך. השקעה בשוק ההון היא, במהותה, הימור אופטימי על עתיד האנושות. זהו הימור על כך שהילדים שלנו יחיו בעולם טוב ומשגשג יותר משלנו. עד היום, ההימור הזה תמיד השתלם.

סיבה מס' 3: לשחרר את "הפלא השמיני של העולם" – ריבית דריבית

כבר דיברנו על הכוח המתמטי הזה, אך חובה להזכיר אותו כאן כאחת הסיבות המרכזיות להשקיע. שוק ההון הוא הזירה המושלמת לאפקט הריבית דריבית. כשהחברות שאתם מחזיקים צומחות ומרוויחות, הן משקיעות את הרווחים מחדש כדי לצמוח עוד יותר, מה שמגדיל את שווי המניות שלכם.

החזקה במניה של עסק צומח לאורך עשור או שניים היא לא צמיחה ליניארית, היא צמיחה מעריכית (אקספוננציאלית). הסכומים הקטנים שאתם משקיעים היום יכולים, בעזרת הזמן, להפוך להון משנה חיים, מבלי שתצטרכו לעשות כמעט דבר מלבד להיות סבלניים.

סיבה מס' 4: לייצר זרם הכנסה שני (דיבידנדים)

חברות רבות, בעיקר הגדולות והיציבות, מחלקות חלק מרווחיהן ישירות לבעלי המניות. תשלום זה נקרא דיבידנד. עבור המשקיע, זוהי הכנסה פסיבית אמיתית. זהו כסף שנכנס לחשבון שלכם רק מעצם היותכם בעלים של העסק.

את ההכנסה הזו אפשר למשוך ולהשתמש בה לכיסוי הוצאות, או (וזו האפשרות העוצמתית יותר) להשקיע אותה מחדש באופן אוטומטי כדי לקנות עוד מניות. כך נוצר גלגל תנופה שמאיץ את צבירת ההון שלכם באופן דרמטי לאורך זמן.

חלק 3: פירוק חומות הפחד – התשובות לחששות הנפוצים

הטיעונים בעד השקעה חזקים. ובכל זאת, רוב האנשים מהססים. הסיבה היא פחד. בואו נפרק את שלושת הפחדים המרכזיים ונראה כיצד תפיסת העולם של "המעבדה" מתמודדת איתם.

פחד מס' 1: "זה מסוכן מדי, אני עלול להפסיד את כל הכסף!"

תשובת המעבדה: הפחד הזה נובע מבלבול בין תנודתיות לסיכון. כן, שוק ההון הוא תנודתי. מחירי מניות יכולים לרדת ב-20%, 30% ואף 50% בתקופות משבר. זהו חלק מהמשחק. אבל תנודתיות אינה סיכון קבוע. הסיכון האמיתי הוא לקנות חברה גרועה שתפשוט את הרגל.

המקצוען מנהל את הסיכון הזה בכמה דרכים:

• פיזור: הוא לעולם לא שם את כל הביצים בסל אחד. הוא מחזיק מניות של מספר חברות מתעשיות שונות.
• איכות: הוא מתמקד ברכישת עסקים מובילים, רווחיים ויציבים פיננסית. הסיכוי שחברה כמו מיקרוסופט או שטראוס תתאפס הוא נמוך לאין שיעור מהסיכוי של חברת חלום צעירה.
• טווח ארוך: הוא מבין שהזמן הוא חברו הטוב ביותר. לאורך כל תקופה של 10 או 20 שנה בהיסטוריה, שוק המניות ככלל תמיד סיפק תשואה חיובית.

פחד מס' 2: "זה מסובך מדי, אין לי מושג בזה."

תשובת המעבדה: זוהי טענה שהייתה נכונה אולי לפני 30 שנה. היום, יש פתרונות לכל רמת ידע.

• המסלול הפשוט: כל אחד יכול להתחיל להשקיע תוך דקות על ידי רכישת קרן סל (ETF) עולמית או כזו שעוקבת אחר מדד ה-S&P 500. זוהי דרך קלה, זולה ויעילה לקנות סל של מאות מהחברות הטובות בעולם ולהיות מפוזר באופן מיידי. זה לא דורש שום ידע מוקדם.
• המסלול למתעמקים: עבור מי שרוצה ללמוד לבחור חברות בעצמו, קיימים אינסוף משאבים חינמיים, ספרים, וכמובן, הכשרות מובנות ומעמיקות כמו "המעבדה", שנועדו לקחת אדם ללא ידע ולהפוך אותו למשקיע עצמאי.

פחד מס' 3: "אין לי מספיק כסף כדי שזה יהיה שווה את זה."

תשובת המעבדה: זוהי אולי המיתוס הגדול מכולם. בזכות טכנולוגיות כמו "מניות חלקיות" (Fractional Shares), ניתן להתחיל להשקיע היום גם בסכום של 100 ש"ח. מה שחשוב אינו סכום ההתחלה, אלא עצם ההתחלה וההתמדה.

אדם שמתחיל להשקיע 300 ש"ח בחודש בגיל 25, יהיה עשיר יותר מאדם שמתחיל להשקיע 1,000 ש"ח בחודש בגיל 40. הזמן בשוק חשוב יותר מהתזמון של השוק או מהסכום הראשוני. הדבר החשוב ביותר הוא לבנות את ההרגל.

סיכום: הבחירה היא לא האם, אלא איך

התמונה ברורה. להשאיר את הכסף בצד זה הימור שהפסדתם בו מראש. זוהי החלטה אקטיבית לוותר על צמיחה ולאפשר לאינפלציה לכרסם בעתידכם. השקעה בשוק ההון, למרות התנודתיות, היא הדרך הרציונלית, המוכחת והנגישה ביותר לבנות הון לאורך זמן.

החששות מובנים, אך הפתרונות קיימים ופשוטים ליישום. העולם המודרני מחולק, במידה רבה, לשתי קבוצות: אלה שצריכים לעבוד קשה כל חייהם כדי לממן את הנכסים של אחרים, ואלה שבבעלותם אותם נכסים יצרניים. אלה שרק עובדים בחברות, ואלה שגם מחזיקים בבעלות עליהן.

השקעה בשוק ההון היא הכלי הדמוקרטי ביותר שנוצר אי פעם כדי לאפשר לאדם רגיל לחצות את הקו הזה. היא ההזדמנות שלכם לעבור מצד הצרכנים והעובדים, גם לצד הבעלים. השאלה הגדולה של המאה ה-21 אינה עוד האם כדאי לכם להיכנס לעולם ההשקעות, אלא רק איך תבחרו לעשות זאת.